בית גידול 

כתבו על בית גידול:

 

"על כאוס בחיי אשה" / פרופ' עמיה ליבליך - ג'ודי עדיני מצליחה לתאר בכתיבה ישירה וחופשית מכבלים כלשהם, כמו סידרת אסוציאציות חופשיות החולפות מ'אני' ל'את' ל'היא' ל'הן' ו'אתן', מדקה לדקה ביום ובלילה, כמעט בלי כל התחשבות במסגרות הזמן והמקום. הסיפור מתרחש בבית מחסה לדיירות הזקוקות לטיפול נפשי ותמיכה, כאשר המספרת, שהיא בעצמה שבר כלי, מתקבלת לעבודה כ'מלווה' במקום, ומתקשה לעמוד בכללי המקצועיות הנדרשים... הפיוטיות טמונה בשמות המורכבים שנותנת המספרת לחוסות, במעברים בין מטפלת ומטופלת, בין עובדה לדימיון, בין משאלה להזייה, כשהקוראת נסחפת אחרי המסע שלכאורה אין בו זמן או מקום, לא סדר ולא צורה. מסגרת הזמן של הספר, מוכתבת על ידי שלושה אירועים – התאבדותה של אחת החוסות, סיומו של ההיריון המדומה של מרים, המספרת, וסגירתו של בית המחסה הירושלמי, בית הגידול, שטובע בכאוס בעצמו.

ביקורת פרוזה | לכתוב בדיו אדומה / נטע גודלפיין - הרומן "בית גידול" עוסק במה שקורה בשולי השפה ובשולי החברה, ומדובב את החוויות הנשיות המושתקות. קריאה פמיניסטית של נטע גולדפיין ברומן הביכורים של ג'ודי עדיני, לאור "צחוקה של המדוזה" להלן סיקסו

​​​

"לגלות סופרים חדשים ויוצאי דופן" / שירי לב ארי, ידיעות - "ספר יפה ומיוחד שכתבה ג'ודי עדיני... כל זה כתוב ביופי שדוקר את הלב, אבל גם מייצר מרחב של ריפוי"

בבית הגידול של ג'ודי עדיני / אליקה לסקר פלדמן - "במילים מעטות ומדויקות, הספר צולל למעמקי נפשן של הנשים המטופלות בבית המאזן בתקופה שבה המגע הפיזי הופך להיות מצרך נדיר, כמעט בלתי אפשרי... היחס אל הגוף מתבטא לא רק בתוכן אלא גם בצורה - בשפה השירית, הצבעונית, החושנית - שמקיימת דיאלקטיקה בין רעיונות וחשיבה שכלתנית לבין תחושות, אינסטינקטים ואפילו תגובות פיזיות המלוות את חווית הקריאה."

​​

רדיו הקצה - פודקאסט 'בית גידול' / גונדילישס ​​​​​​​​​​

​​

דרור בורשטיין ונטע גולדפיין ב'תמול שלשום'

​​

'בית גידול' באתר 'סימניה'